שתלים דנטליים

שתל (או שתל דנטי) הוא שן מלאכותי המותאם לעצם בשלמותו, הוא יציב למעמסות והשפעת זמן. שתל שומר על כל התכונות שלו במשך זמן רב.

המדען השוודי פ. ברנמארק המייסד תיאוריה על החלפת שן החסרה בשתל. היתרון העיקרי של השיטה הוא בסטריליות, בטוהר של פני השטח השתל, באי טראומטיות, בהתאמת מבנה השתל לתאי עצם שזה מבטיח חיבור של העצם ופני השטח של מתחת. מאוחר יותר התיאוריה הזו קיבלה שם "אוסטאואינטגרציה". ב-1966 פ. ברנמארק הציע להשתמש בהשתלת שיניים מתפרקת לכל עורך פגם ובכל איתור שן.

משתמשים בשתלים דנטיים כאשר חסרה שן יחידה, בתנאי שיש פגמים קיצוניים של שורת שיניים או פגמים כוללים של שורת שיניים וגם במקרה של חוסר שיניים מוחלט. שתלים דנטליים מתחברים במלואם עם העצם, הם ממלאים תפקיד של בסיס אמין וחזק לשיניים מלאכותיות. השתלת שיניים מחלקת את המעמסה על עצם הלסת באופן טבעי, כמעט כמו בשיניים אמיתיות. בשיקום עם גשרים, כמו בשיקום עם כתרים הקבועים על שתלים, אתה מרגיש כאילו יש לך שיניים אמיתיות וזה הרבה יותר נוח מאשר גשרים רגילים או תותבת שלמה. שתל השן מאפשר להימנע מהשחזת שיניים בריאות בשביל גשר שיניים.

במקרה של מחלת חניכיים אסור לשחזר שורת שיניים כך שתתבסס על השיניים אמיתיות. הפתרון הכי טוב במצב הזה הוא שתל דנטלי. על מנת להצמיד את שתל השן, חניכיים צריכות להיות בריאות והעצמות צריכות להיות חזקות. יש לשמור על היגיינה ולטפל בקפדנות נוספת באזורים בהם נמצאים השתלים.
שתל השן כולל מספר חלקים: חלק פנימי שורשי שנמצא בתוך עצם הלסת, והחיצוני שנמצא מעל פני החניחיים ומשמש כבסיס לכתר או תותב גשרי או בכלל לכל מבנה שישימו עליה.

שלבי הטיפול:
1 השלב הכירורגי
א. השתלה
ב. חשיפת השתל
2 שלב השיקום הפרותטי
א. הרכבת המבנה
ב. הכנת השיקום הפרותטי
סוגי השיקום הפרותטי
א. כתר – במקרה של חוסר שן בודדת.
ב. גשר - כשחסרות מספר שיניים. מורכב על מספר שתלים.
ג. תותבות בלסת מחוסרת שיניים, עם 2-4 שתלים.

התנאים להצלחת השתל:
• בריאות תקינה.
• עצם לסת בעלת מבנה וגודל מתאימים להשתלה.
• חניכיים בריאות.
• שמירה טובה על היגיינת הפה.
• מעקב וביקורת תקופתית לאחר סיום הטיפול.

הגיל
ניתן לבצע השתלות לרוב האנשים ובכל גיל.

סיכויי ההצלחה
מניסיוננו סיכויי הצלחת הטיפול גבוהים מאוד מעל 96%

האם הטיפול כואב?
לעתים יתכן כאב קל ואי נוחות במשך יום יומיים לאחר ביצוע ההשתלה.